עמית פוזננסקי (נולד ב־20 במרץ 1974, תל אביב) הוא מלחין, מתזמר, פסנתרן, זמר, מעבד ומפיק מוזיקלי; חתן פרס אופיר על המוזיקה לסרט "פוקסטרוט" (2017).
פוזננסקי החל את דרכו המוזיקלית בסוף שנות ה־80, ובמהלך השנים הלחין יצירות רבות לקולנוע ולטלוויזיה, לתיאטרון ולמחול, לצד מוזיקה קונצרטנטית, קאמרית, ג’אז ופיוז’ן ושירי משוררים.
קולנוע וטלוויזיה
בשנת 2000 הלחין את המוזיקה לסרט הילדים "הדוד פומפה". בהמשך כתב פסקולים לסרטים ולסדרות רבות, בהם: "ד"ר פומרנץ" של אסי דיין (2011), "חטופים" (2012), "בורג" של שירה גפן (2014), "שניצל" (2014), "רבין – היום האחרון" של עמוס גיתאי (2015), "האוצר מעבר לנהר" (2016), "עקרון ההחלפה" (HOT, 2016), "פוקסטרוט" של שמוליק מעוז (2017), "רכבת החופש" (2017), "הרצח – תעלומת מותו של חיים ארלוזורוב" (2018), "סלסול" (2018), "סוסיתא" (2020), "סוד מוחלט בהחלט" (2022), "זיכרון של מסטיק" (2024), ו"הורה" (2025). סרטיו של הבמאי אבי וייסבלאי מהווים ציר יצירתי משמעותי בשיתוף הפעולה ביניהם.
במרכז יצירתו הקולנועית ניצב הפסקול ל"הערת שוליים" של יוסף סידר (2011), מועמד לאוסקר האמריקני וזוכה פרס התסריט בפסטיבל קאן. המוזיקה נוגנה על ידי התזמורת הסימפונית ירושלים בניצוחו של מאסטרו דורון סלומון והוקלטה בתיאטרון ירושלים. אלבום הפסקול יצא לאור ב־2012 בחברת מילאן (ארה"ב) וכן זכה בפרס הפסקול הטוב ביותר לסרט עלילתי בפסטיבל סמובור, קרואטיה (2013). ביצועיה של המוזיקה הגיעו לפסגות בינלאומיות: ב־2017 פתחה התזמורת הפילהרמונית הישראלית בניצוחו של מאסטרו זובין מהטה את עונתה ה־82 עם סוויטה סימפונית מתוך הפסקול, שבוצעה גם בסיור קונצרטים לארה"ב וקנדה – לרבות בקרנגי הול (ניו יורק) ובדיסני הול (לוס אנג’לס).
על המוזיקה ל“פוקסטרוט” (2017) זכה פוזננסקי בפרס אופיר, לאחר שהסרט עצמו גרף את פרס השופטים בפסטיבל ונציה.
תיאטרון
בשנים 2000–2013 היה פוזננסקי פעיל במיוחד בתיאטראות הרפרטואריים – הקאמרי, הבימה, בית ליסין ותיאטרון באר־שבע – כפסנתרן ומעבד ולצד מלחינים כערן דינור, יוסי בן־נון ודורי פרנס. בין ההפקות: "כנר על הגג", "המפיקים", "ינטל", "המלט", "גטו", "אנה קרנינה", "כטוב בעיניכם", "אמדאוס", "קברט לוין", "הרוזן ממונטה כריסטו", "הגיבן מנוטרדאם" ועוד. בשנת 2013 הלחין ועיבד את המוזיקה להצגה "מקבת’" (בימוי: עמרי ניצן, הקאמרי).
עד היום ממשיך פוזננסקי לשתף פעולה עם המלחין דורי פרנס כמפיק מוזיקלי להצגות שונות, בעיקר בתיאטרון גשר.
אלבומים ויצירה עצמאית
פוזננסקי הוציא עד כה שבעה אלבומים:
"שירים מוקדמים" (1992–2002) – מבחר הקלטות אישיות מתקופת יצירה מוקדמת.
"חיי המתים" (2003) – לחנים לשירים מאת חנוך לוין, בביצועו. בשני שירים מתארחת הזמרת קרן הדר.
"סיפור" (2013) – שירי משוררים בביצוע משותף עם יעל שחר.
"אוהב ומתאהב" (2018) – כולו לחנים של פוזננסקי למילים שכתב המשורר עוזי שלו.
"לו ניתן" (2021) – מבחר שירי משוררים עבריים בלחניו, בביצועו, בעיבודו ובהפקתו.
"שירים (2014–2023)" – אוסף מקיף של יצירות שראו אור במשך עשור.
"אחרית" (2023) – 18 שירי משוררים בלחניו ובביצועיו, בהשתתפות הזמרת רון קלוד בשני שירים.
רוב אלבומיו מבוססים על לחנים לשירי משוררים עבריים, המהווים נדבך מרכזי בעבודתו המוזיקלית.
בנוסף, בשנת 2020 הוציא לאור את "Horizons" – אלבום ג’אז ופיוז’ן הכולל 12 יצירות מקוריות, בהשתתפות מיטב הנגנים בישראל.
שירים וקטעים מתוך אלבומיו בוצעו על ידי מקהלות ותזמורות בארץ ובעולם, ובהם מקהלות נשים בקופנהגן ובלונדון, והתזמורת הקאמרית של מפרץ סן־פרנסיסקו.
יצירה קונצרטנטית וקאמרית
בין יצירותיו הקאמריות והקונצרטנטיות ניתן למנות את: "מעשייה לשניים לחליל ולטובה" (2025), "ארבעה מומנטים מוזיקליים לפסנתר", שהוקדשו לחגי יודן (2020), "טריו לקלרינט, בסון ופסנתר" – שהוקדש לעוזי שלו (2016), "פנטזיה לשני צ'מבלי" (2016), "טנגו לרביעיית מיתרים" (2015), "פוסטלוד לפסנתר" על פי נושא מתוך הסרט רבין, היום האחרון (2015), "ארבע מיניאטורות לכינור ולפסנתר" (2014), "פרלוד לכינור ולפסנתר" (2014), "קינה ואלגיה לויולה ולפסנתר" (2014), "חיי המתים" – מחזור שירים מאת חנוך לוין למקהלת נשים (2010), "חיי המתים" – סוויטה תזמורתית (2008), "ואלס לחליל ולפסנתר" (2007), "מגרש המשחקים" – מיניאטורה לפסנתר (2001), ו"שישיה לכינור, חליל, קלרינט, טרומבון, פסנתר וכלי הקשה" (1992).
פוזננסקי נשוי למוזיקאית, המלחינה והכנרת יעל שחר, והשניים מתגוררים ברמת־גן.
