קנלר ייצוג אמנים

"בעומדי ליד איזה צ'ק-פוינט עזוב, ביקשתי לתפוס טרמפ על הקיבוץ שלי ליד נצרת. אך עברו שעתיים וכבר עצרה מכונית-משא לידי. הנהג התכופף אלי ואמר 'זכרון יעקב'. לחצתי את ידו בחמימות: 'קישון אפרים'."

"אהבתיך על שאין את הוגה, על שאין בך דמעות, על צחוקך שנדם, על שאין בך חכמה, אף שאת המילים על שאין בך ממש, אף שאת העולם."

"הנה העצים במלמול עליהם הנה האוויר הסחרחר מגבוה אינני רוצה לכתוב עליהם רוצה בלבם לנגוע"

"על סף מותי הייתי רוצה לכתוב קומדיה גדולה, משהו שיעשה לכם מצב-רוח עצום ונפלא, משהו שיעלה חיוך על שפתיכם ומפעם לפעם צחוק, שיותיר אתכם בלכתכם הביתה בתחושת סיפוק עמוק."

"עוד אבוא אל סיפך בשפתיים כבות. עוד אצניח אלייך ידיים. עוד אומר לך את כל המילים הטובות, שישנן, שישנן עדיין..."

"אז מה זה אדם? האם הוא מה שאמר אתמול, או מה שהוא בוכה עכשיו, או מה שישתוק בעוד רגע?"

"אמן שיודע מה הוא רוצה באמנות, לא בהצלחה, באמנות, חייב ליצור שני דברים: את היצירה שלו ואת הקהל שאליו הוא פונה. גם את הקהל שלו הוא יוצר בהדרגה. מי שלא יכול, שילך לקהל הרחב, ומי שיכול, שילך ויגדל לאט את הקהל שלו. ויקווה"

"אינני נרתע משום עבודה פיזית ובלבד שלא תהיה מעייפת ביותר, משום שהלא עבודה מעייפת אינה מתאימה אלא לאלה שאינם מתעייפים ביותר."

"חכו נא עוד הרף, עיצמו העיניים חכו עוד שנייה - זאת ולא יותר, הלילה אינו רק חלום ושמיים לפעמים הוא תפילה למחר אחר."

"תגיד לי אתה, מספיק לאדם שהוא חי כדי שתהיה לו ביוגרפיה, או שחשוב גם תוכן לחיים?"