הרצאה סביב הסרט: ההרוג ה-17
משך ההרצאה: כשעתיים
אמצעי עזר: מקרן דיוידי ומסך.
תקציר הסרט:
בשני ליוני 2002 מתפוצץ אוטובוס נוסעים בדרכו מתל אביב לטבריה, 17 בני אדם נהרגו, 16 מהם זוהו, איש לא היגיע לזהות את ההרוג ה-17.
הוא נקבר כמה שבועות לאחר מכן כאלמוני.
במהלך שישה חודשים, בהעדר כל דורש ועם מידע מינימאלי על גופה שהושחתה, מתועדת בזמן אמת חקירה של צוות ההפקה לאיתור זהותו של ההרוג ה-17 .
בדרך פוגשים את זהותם של אנשים הקשורים לתהליך החקירה וזה לצד זה מתקדם ציר של חיפוש אחר זהות לצד ציר של מתן זהויות. יחד מתקבלת תמונה של חברה החיה בצילו של המוות. כחצי שנה אחרי הפיגוע, כשנראה כי החקירה נמצאת במבוי סתום מתגלה קצה חוט שמוביל לפיתרון הסנסציוני.
* פרס הסרט הטוב ביותר והעריכה בפסטיבל דוק-אביב 2003
* פרס האוסקר הישראלי לסרט הדוקומנטארי 2003
* פרס מיוחד של חבר השופטים בפסטיבל "הוטדוקס" קנדה.
*פרס הסרט הטוב ביותר בפסטיבל סירקיוז.
* פרס העיתונות הבינלאומי בפסטיבל הדקומנטרי בשיקגו.
* פרס הבמאי הטוב ביותר בפסטיבל "אנונימול", רומנייה.
* השתתפות בכ-80 פסטיבלים בינלאומיים וביניהם: אמסטרדם, סלוניקי,
, New directors/New film אינפוט 2003.
מבנה ההצאה והדיון:
הסרט שייך לז'אנר הדוקו-אקטיביזם. כלומר יוצר שלא רק רוצה לתעד את המציאות אלא נוטל יוזמה על מנת לשנות אותה. סיפורו של השינוי הוא סיפורו של הסרט.
לפני ההקרנה נדבר על מהי יוזמה קולנועית, ומה הייתה מטרתו האומנותית של הסרט לעומת התחקירית.
את הסרט עצמו לא נקרין ברצף. לאורך ההקרנה יהיו 5 עצירות על מנת לתאר יותר בהרחבה את האופן שבו הסרט יוצר את העולם הקולנועי שלו ואת האפקט הרגשי של הסצינה.
נעסוק במשמעות של פתיחה בסרטים – כיצד למשוך את הצופה וכיצד הפתיחה נותנת את הקוד האומנותי לקריאת הסרט.
נעסוק במהו ליהוק דקומנטרי,
במניפולצייה הקולנועית שעושים לדמות אמיתית על מנת להשיג אפקט אומנותי מסויים ועל ההשלכות המוסריות של כך.
על האופן שבו מעצבים את הפריים גם בסרט דקומנטרי.
ועל הדעות הקדומות שלנו שדרכן אנחנו מפענחים את המציאות, וכיצד לפעמים אנחנו שוגים.
