כותבת ומציירת ספרי ילדים
אלונה מציירת ציורים וקוראת ספרים מאז שהיא זוכרת את עצמה. אהבותיה אלה הביאו אותה לאיור, ומאוחר יותר, לכתיבת טקסטים משלה.
כשמיכאל בנה היה תינוק, כתבה וציירה עבורו ספר בשם: "סיר הסירים", שיצא לאור בשנת 1975 והפך מיד עם פרסומו לרב-מכר עולמי. הצלחת "סיר הסירים" עודדה את אלונה לכתוב ספרים נוספים המבוססים על רעיונות שהגתה ואשר העסיקו אותה במשך שנים רבות.
אלונה כתבה וציירה 45 ספרים שתורגמו לשפות רבות. כמו כן איירה 30 ספרים שנכתבו על-ידי אחרים, עיצבה עטיפות לספרים ואיירה מאמרים וסיפורים רבים אשר פורסמו בעיתונים שונים.
עבודותיה מוצגות בתערוכות קבוצתיות וכן בירידי ספרים בישראל, בארה"ב, באיטליה, במצרים וביפן. על עבודותיה זכתה בפרסים רבים. היא מרצה ומלמדת בבתי-ספר לאמנות, במוזיאונים ובספריות.
על עבודתה מספרת אלונה:
"תחילתו של ספר חדש היא בכתיבת הסיפור. זהו תהליך שנמשך לעתים ימים ולעתים שנים אחדות. קודם כול אני מתרכזת בטקסט בלבד, ומתעלמת מן האפשרות שבעתיד אצייר אותו. בתום הכתיבה אני מניחה לספר (לפעמים לפרק זמן ממושך), ורק לאחר תקופת-מה אני ניגשת למלאכת הציור.
כשאני מציירת ספר, אני משתדלת להתאים את הסגנון לנושאו ולרוחו. אלה מכתיבים לעתים את הטכניקה ואת החומרים: עפרונות צבעוניים, צבעי מים, צבעי גואש, פסטלים, צבעים אקריליים על בד, קולאז'ים ולפעמים טכניקות מעורבות. למוציא לאור אני מגישה את הספר כשהוא מוכן לדפוס. בכל השלבים האלה אני מבקשת, קודם כול, לשמח ולרצות את הילדה שבי."
על הקשר שבין ספריה לבין השקפת עולמה מוסיפה אלונה: "אני מאמינה, שההבדל בין מבוגרים לילדים הוא ניסיון החיים, אוצר האסוציאציות ותלותם של הילדים במבוגרים. אני מעריכה עד מאוד את כושר השיפוט של הילדים ורוחשת להם כבוד.
אני מאמינה, שספריי משקפים את השקפותיי הליברליות, את הזכות לחופש בחירה, את הסלידה מפני אינדוקטרינציה ומפני אלימות, ויש בהם אולי גם הומור אנרכיסטי, שהוא לעתים המגן הטוב ביותר מפני מצוקות, של ילדים ושל מבוגרים כאחד".
ספרי הילדים שאלונה כתבה וציירה ראו אור בהוצאות חשובות בארץ ובעולם.
"ילדה", הספר שאלונה כתבה למבוגרים, זיכה אותה בפרס ספיר היוקרתי ובפרס בוכמן.
